אחרי כמעט 60 שנה: המיזם בשדרות שסגר לאם מעגל כואב

במשך קרוב לשישה עשורים נשאה תמר אפללו כאב שלא קיבל מעולם מקום מוחשי. היא ידעה שבנה הבכור, אברהם אפללו ז"ל, נפטר כשהיה בן ארבעה חודשים בלבד בשנת 1967, אך מעולם לא ידעה היכן נקבר. רק לפני ימים אחדים, במסגרת העבודות להקמת "גן הבנים" בשדרות, הצליחה לעמוד לראשונה ליד קברו ולסגור מעגל שנשאר פתוח כמעט 60 שנה.

"גן הבנים והבנות" הוא מיזם קהילתי ייחודי שמובילות עיריית שדרות ועמותת גוונים. הפארק מוקם לזכרם של בני ובנות העיר שנפטרו בנסיבות אזרחיות ושלא הותירו אחריהם דור המשך. בעוד חללי צה"ל ונפגעי פעולות האיבה מונצחים במסגרות ממלכתיות, מבקשים יוזמי המיזם להבטיח שגם תושבי העיר שנפטרו בנסיבות אחרות לא יישכחו, באמצעות מקום חי, קהילתי ופעיל, שינציח את זכרם דרך הערכים שהותירו אחריהם, ובהם קהילתיות, נתינה, אהבת האדם, שותפות, הקשבה וחיבורים בין אנשים.

במסגרת עבודות המיפוי והאיתור של שמות הזכאים להנצחה, עברו אנשי עמותת גוונים על מאגרי מידע היסטוריים, סרקו את בית העלמין, פנו לתושבים ופרסמו קריאות לציבור במטרה לאתר משפחות וסיפורי חיים. במהלך העבודה פגשו את תמר אפללו, העובדת בעמותת גוונים כבר 18 שנים. בשיחה סיפרה כי איבדה את בנה הראשון כשהיה תינוק, אך מעולם לא ידעה היכן נקבר. הסיפור נגע באנשי הצוות, שהחליטו לנסות ולאתר את מקום קבורתו. לאחר חיפוש במאגרי מידע ובבית העלמין נמצא קברו של אברהם אפללו ז"ל, לראשונה מאז נקבר לפני כמעט שישה עשורים. תמר הכירה את בעלה ארמונד בשדרות. השניים נישאו בשנת 1966, וכעבור זמן קצר נולד בנם הראשון בבית החולים ברזילי, בעיצומה של מלחמת ששת הימים.

"ילדתי אותו בברזילי, ואחרי יומיים העבירו אותנו למקלט בעירייה בגלל המלחמה", היא משחזרת. "בגלל הפינוי המהיר לא עלו על המום שממנו סבל. עשינו לו ברית מילה ופדיון הבן. הייתה שמחה גדולה, זה היה הילד הראשון שלנו." רק לאחר שלקחה אותו לטיפת חלב לקבלת החיסון הראשון הבחינו שמשהו אינו תקין. "הוא לא היה שקט. לקחתי אותו לרופא ילדים, והוא שמע משהו לא תקין בדופק. שלחו אותנו לבית החולים קפלן, ושם גילו שיש לו חור גדול בלב."

לאחר תקופה של בדיקות וטיפולים הגיע הרגע ששינה את חייה. "הייתי בת 23. אמא שלי חזרה הביתה ואמרה שהוא נפטר. מתוך רצון להגן עליי היא לקחה על עצמה את כל סידורי הקבורה ולא סיפרה לי היכן הוא נקבר. במשך כל השנים לא ידעתי איפה הבן שלי נמצא." בהמשך נולדו לתמר ולבעלה שלושה ילדים נוספים. השנים חלפו, בעלה הלך לעולמו בגיל 38, אחותה נרצחה בפיגוע ברחוב דיזנגוף, אך השאלה על מקום קבורתו של בנה לא עזבה אותה. "בכל פעם שעליתי לבית העלמין לקבר של בעלי הייתי שואלת את עצמי איפה קבור הבן שלי. לפני שבוע ראיתי את הקבר שלו בפעם הראשונה. פתאום יש כתובת לזיכרון. האובדן מקבל מוחשיות. זה מחזיר אותי כמעט שישים שנה אחורה ומציף הרבה כאב, אבל עכשיו אני יודעת איפה הוא. אני רוצה לחדש את המצבה שלו."

נירית רימון, מעמותת גוונים, אמרה: "מטרת גן הבנים היא לוודא שאף אחד לא יישכח. יש תושבים שלא הותירו אחריהם דור המשך שינציח את זכרם, ואנחנו מבקשים להיות אותו דור ממשיך עבורם. הסיפור של תמר ממחיש את המשמעות האמיתית של הפרויקט. יצאנו כדי להנציח את זכרם של יקירי העיר, ובדרך זכינו לסגור מעגל אישי וכואב שנשאר פתוח כמעט שישים שנה."

ראש עיריית שדרות, אלון דוידי, הוסיף: "גן הבנים הוא הרבה יותר מפרויקט הנצחה. הוא מבטא את הערבות ההדדית שמאפיינת את שדרות ואת המחויבות שלנו שכל בן ובת של העיר יזכו שיזכרו אותם. הסיפור של תמר מרגש במיוחד וממחיש כיצד מיזם קהילתי יכול להשיב למשפחה חלק מהזיכרון שנעלם במשך עשרות שנים. אני מברך את עמותת גוונים ואת כל השותפים לעשייה החשובה הזו, שמחברת בין זיכרון, קהילה ואנושיות."

בימים אלו נעשים מאמצים לאתר קברים נוספים והעירייה קוראת למשפחות שמעוניינות להיות חלק מהמיזם לפנות לעירייה או עמותת גוונים.